החלטה בתיק ע"ע 29395-01-12

ניתנה ביום 05 אפריל 2012

]

אורי ירדן                                                                                  המבקש

ברטם מוחמד                                                                           המשיב       

בשם המבקש: עו"ד מיכל גרוס

בשם המשיב: עו"ד ישראל הרפז

ה ח ל ט ה

השופט אילן סופר

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 15.12.11 (השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור מר והב פנחס ומר כהן מרדכי; תע"א 2450/06 ו- 2451/06), בו התקבלה תביעת המשיב בחלקה והמבקש חויב לשלם לו שורה של זכויות סוציאליות המגיעות לו בשל תקופת עבודתו אצלו וסיומה. הבקשה מתייחסת לתשלום פיצויי פיטורים, חלק מפדיון חופשה וחלק מפיצוי בגין הפרשות לפנסיה.  

הרקע לבקשה

2.         המשיב גנן במקצועו, עבד בשירות המבקש כגנן שכיר, החל מיום 6.10.96 ועד יום 29.5.06, מועד בו הסתיימה עבודתו בנסיבות השנויות במחלוקת.

3.         בבית הדין האזורי בחיפה התבררו, במאוחד, שתי תביעות שהגיש המשיב נגד המבקש לתשלום יתרת שכר עבודה לחודשים מאי-יוני 2006, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, תשלומים בגין קרן השתלמות, פנסיית יסוד, מענק שנתי, כלכלה ודמי ביגוד, המגיעים לו, לטענתו, בחלקם מתוקף צווי ההרחבה שהוצאו מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות. 

4.         בתביעתו טען המשיב כי ביום 29.5.06 הוא עבד בגינה של לקוח של המבקש ותוך כדי העבודה ומחמת כאבי גב עזים שתקפו אותו, הוא הודיע למבקש, שהגיע עמו לגינה, כי הוא איננו יכול להמשיך לעבוד, וביקש לאפשר לו לגשת לרופא (להלן- האירוע). לטענת המשיב, המבקש סרב לבקשתו והודיעו, שאם יעזוב, עבודתו מופסקת באותו רגע והוא מתבקש להחזיר את מפתחות הרכב שהועמדו לרשותו. למרות סירוב המבקש, המשיב עזב את העבודה ולמחרת פנה לרופא אשר נתן לו אישורי מחלה עד ליום 10.6.06. המשיב נבדק בהמשך על ידי רופא אורטופד אשר נתן לו אישור מחלה נוסף עד ליום 21.6.06 ושלח אותו לעשות בדיקת C.T., שהראתה כי המשיב סובל מפריצות דיסק, דבר שפגע ביכולתו להמשיך בעבודתו כגנן. במהלך תקופת המחלה שקל המשיב לעזוב את עבודת הגננות ולחזור לעבוד כנהג רכב הסעות, עבודה בה עבד קודם לכן. לאור העובדה כי לא עלה בידיו לעשות כן, פנה המשיב למבקש ביום 10.6.06 כדי להסדיר את חזרתו לעבודה, אך המבקש השיב שאין לו לאן לחזור, ובזאת ראה המשיב את עצמו כמפוטר.   

מנגד, טען המבקש כי המשיב עזב את העבודה בשל אי שביעות רצונו מכך שהמבקש נכח במקום בו עבד. עוד טען המבקש כי המשיב לא הודיע לו מאומה בעניין המחלה, והדבר נודע לו בשיחה טלפונית שניהל עם המשיב יומיים אחרי האירוע הנטען, במהלכה התברר כי למרות שהמשיב חולה, הוא עסק בחיפוש רכב לרכישה לצורך עיסוקו העתידי. עוד נטען כי המשיב עזב את מקום העבודה ברגל, תוך שהסתיר את מפתחות רכב העבודה.